בלהט משרד וייטנאמי, בחור צעיר בשם דאם מביא הפתעה לממונה עליו, פים. כשהוא פותח את המתנה, עיני פימס נפערות בהתרגשות. הפינוק הטרופי הוא אננס, סמל לתשוקה ולתשוקה. פים לוקחת בשקיקה ביס, בלוטות הטעם שלה מתפוצצות מעונג. המראה שלה נהנית מהפרי מצית בתוכה אש. היא לא יכולה להתנגד לדחף לטעום יותר, ועד מהרה היא אבודה בתחושה המתוקה. ככל שהחום עולה, גופותיהם נלכדים, בגדיהם מושלכים. עוצמת החיבור שלהם מורגשת, גניחותיהם מהדהדות במשרד הריק. אצבעות פימס מתחקות אחר קווי המתאר של גוף סכר, חוקרות כל סנטימטר ממנו. התשוקה שלהם נבנית, גופם נע בהרמוניה מושלמת. השיא נפיץ, משאיר את שניהם חסרי נשימה ומסופקים. זהו סיפור של תשוקה אסורה, של פרי אסור שהוביל למפגש בלתי נשכח.